אז קבענו, דור ואני, בשעה 14:00 בפלורנטין. כיאה לשני יקים (לפחות באופי), יצאנו כמעט שנתיים וחצי לפני השעה הנקובה, חלקנו רשמים וחוויות על חניה בכחול לבן, שהיא הרי מצרך נדיר מפז ב-TLV והגענו לשרקייה. מהרגע שנכנסנו היה לנו ברור שיהיה כיף; מוזיקה מגניבה, בריזה מלטפת את אלה שיושבים בפנים וגם את אלה שיושבים במרפסת, בקומת הגלריה למעלה ניצבת לה מערכת תופים ויש לנו תחושה שהולך להיות שמח.בעודנו בוהים נחרצות בקירות, מסננים אחד לשנייה הערות על העיצוב ועל המיקום הפינתי, ניגשה אלינו רות, ומה אני אגיד לכם? מלצרית כזו מהממת כבר מזמן לא הייתה לנו. רות הוציאה לנו סיפתח – לחם קריספי טעים טעים, עם חמוצים בכורכום, ממרח חצילים מתקתק, טפנד עגבניות, פסטו וגולת הכותרת – ממרח חריף מלימון כבוש ובצל שפשוט לא יכולנו להפסיק לאכול. אפילו אני, מלכת אשכנז הבלתי מעורערת, מצאתי את עצמי גומעת כוסות מים בזו אחר זו רק בשביל לטעום עוד ביס קטן מהדבר הצהוב והמעולה הזה!כדי שחלילה לא נשאיר את הפיות שלנו ריקים עד שיצאו המנות העיקריות, רות הגישה לנו צלוחית קטנה עם חטיפי הימלאיה ודור מלמל שפתאום, עם רעש האופנועים ברקע והחטיפים הקטנים על הלשון, הוא מרגיש כאילו נכנס לאיזו סמטה צדדית באחד השווקים בהודו – וואלה. קומפלימנט. רות המשיכה לככב והוציאה לנו עוד כמה הפתעות. ביניהן אהבנו במיוחד את המלאי כופתא; כופתאות תפוח אדמה, גזר, טופו וקשיו ברוטב עגבניות מסאלה ושמנת – חריף למות וטעים לאללה. קרץ לנו במיוחד גם הדאל מקאני; תבשיל עדשים שחורות בשמנת, שלרגע הצליח לזרוק אותנו לקצה השני של העולם.ושלא תחשבו שזה נגמר שם, רות הוציאה גם סלט עוף ואבוקדו, לא הודי אמנם, אבל מעולה, צ'יקן טיקה – עוף חריף ביוגורט ותבלינים, תבשיל גרגרי חומוס בפפריקה וסלט כרוב חמוץ חמוץ שמלא לנו את הפה בטעם של המזרח. בדיוק כשחשבנו שיותר טוב מזה לא יכול להיות, רות שאלה מה עם קינוח. אני לא יודעת מה אתכם, אבל אצלי בבית אומרים שיש קיבה נפרדת לגמרי למתוקים, אז ברור שאמרנו כן.קינחנו במשקה בננה קלאסי מיוגורט מוקצף ובננות, בבסבוסה מעולה עם מי סוכר שחלחלו בדיוק במידה הנכונה ובמעדן האלים – שערות חלבה עם גלידת וניל, קדאיף, סילאן, שקדים, הל וציפורן. אם יש אלוהים כנראה שהוא נגלה לאנשים בדיוק בתבלינים המדויקים של הודו. אז בגדול, אם אתם אוהבים מקומות מגניבים, עם אווירה צעירה, מוזיקה טובה, ואוכל שעושה חשק לבוא שוב, כנראה שכדאי לבקר לכם בשרקייה, ולכו תדעו, אולי אפילו יתמזל מזלכם ותפגשו את רות.